"חסידים ואנשי מעשה" הוא בית רעיוני לצעירים ומתבגרים המשלבים אורח חיים חרדי של לימוד תורה ושמירת ומצוות עם חיי מעשה בשוק התעסוקה וההשכלה. המרכז מהווה סביבת חשיבה משותפת במשנת רבותינו תלמידי הבעש"ט ולמעלה בקודש למול עולמות מחשבה שונים ומאתגרים מחוץ לכותלי בית המדרש. המרכז מזמין את כל מי שחשקה נפשו, לשיח כנה ופתוח, באווירה חסידית, בצוותא בשילוב ידיים, למצוא דרך לחיי רוח בעולם רווי אתגרים.
שלום וברכה, אני אברך חסידי (28) התחלתי לאחרונה עבודה חדשה בתחום התכנות והנדסת אלקטרו אופטיקה (פיתוח מערכות חיישנים ולייזר) אני שוהה במשך היום במגדל משרדים יוקרתי ונחשב, בלב מרכז תעשייה סואן. אני מרוויח יפה אבל נושא בליבי מצוקה רגשית עמוקה. אני שואל את עצמי, האם אפשר לעבוד במשרה מלאה בתחום ההיי טק בסביבת אנשים שאינם כולם שומרי תורה ומצוות, ויחד עם זאת להיות 'א חסידישע יונגערמאן' על כל המשתמע מכך? האם עלי לחשוש מכך?
נקדים ונאמר כי סוגיה זו מונחת לפתחם של רבים וטובים שסדר יומם הוא רחוק מחוץ לסביבת 'כותלי בית המדרש', והם עומדים ומתלבטים בתהיות הללו, מי אני, היכן אני ומה מקומי בפער הזה.
אך קודם שנגע בתשובה עצמה, חשוב שנבין שכאשר אנו מדברים על "חסידישע יונגערמאן" אין הכונה לקיטלוג חברתי סוציולוגי, לפי קודים התנהגותיים של לבוש, מגורים, עיסוק, כי אם זו כוונת השואל, הרי שהתשובה לכך נמצאת באפיק החברתי נטו.
הרבה יש לומר על המושג חסידות, אך ככלל חסידות כשמה הינה "שיוך למצב נפשי מרומם יותר", במקומות רבים מאד החסידות עוסקת בדיוק בנושא זה – בהתרוממות הנפש מעל מגבלות פיזיות. החסידות פועלת להוכיח שבכל מקום אפשרי להיות דבוק בקדוש ברוך הוא, ואדרבה, דווקא מחוץ לכותלי בית המדרש ישנה התרוממות ייחודית.
כלומר, ייחודיותו של החסיד היא לא בכך שב"שטיבל"/ביהמ"ד שלו ובמסגרת המוכרת הוא מתנהג כחסיד, אלא אדרבה, דווקא כשהתנאים הסביבתיים לא הולמים את רוחו, או אז מתבטאת חסידותו.
סיפור נפלא בעניין זה, ממחיש את יסוד הדברים. בעיר אודסה, פרחו במאה ה19 מוסדות השכלה ומרכזי סחר מתקדמים, יהודים רבים שהיגרו אליה היו יותר "מתקדמים" ופחות שמרו תורה ומצוות, אודסה כידוע אף הצמיחה לא מעט ממחוללי התנועה הציונית.
שני חסידים תושבי המקום נסעו יום אחד אל הרבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש, כשניכנס הראשון, סיפר בהתלהבות לרבי כי למרות הקשיים בעיר ה"מודרנית" החסידים מתקבצים יחד ושומרים על אורח חיים חסידי כדבעי. הרבי נהנה והעניק לו מטבע זהב.
השני אמר בליבו, אני אספר לרבי את האמת, ובהגיע תורו פירט את המצב הבעייתי בעיר, ועד כמה קשה להישמר כחסיד בעיר הנוכרייה, בסיימו פטרו הרבי לשלום ללא מטבע וללא כלום. תמה החסיד בפני הרבי, האם אותו חסיד עדיף עליי? והרי דווקא אני לעומתו סיפרתי את האמת?
ענה לו הרבי, וכי סבור אתה שאינני יודע מה מצבה של עיר מגוריכם? אך חברך סיפר לי שלמרות כל הקשיים הוא עדיין "חי באודסה החסידית", על כן הענקתי לו את המטבע. אתה לעומת זאת סיפרת לי על "אודסה המודרנית", כלומר, אינך מצליח להתרומם מעל המגבלה הפיזית של העיר בה אתה מתגורר ולהכניס אליה את רוח החסידות, ועל כך לא מגיע לך יחס מיוחד…
זהו סיפור יפה. אך השאלה המתבקשת היא האם אפשרי לבחור באיזו מציאות לחיות?
אנחנו מכירים משפטים כמו "האדם הוא מה שהוא חושב" או "מחשבה יוצרת מציאות" כבר בתרבות הקדומה אבל חוקרים חברתיים לקחו את העניין צעד קדימה בסוף שנות ה60 וטבעו את המונח 'אפקט פיגמליון' באמצעות ניסוי מדהים בו הוכח כי אם מורה לתלמידים יהיה סבור, שתלמיד מסוים הוא בעל פוטנציאל גבוה להצלחה, עצם התובנה של המורה תשפיע על התלמיד להפוך לכזה גם אם לא חל כל שינוי אחר במצבו, וכן להיפך ביחס שלילי.
בתורת החסידות, הרעיון הזה הוא יסוד מרכזי. שביכולת האדם לבחור את המצב בו יהיה. ישנו משפט מופלא בכתבי רבי נחמן מברסלב בשם זקנו הבעל שם טוב הקדוש – "גם גן עדן וגם גיהינום ישנם כאן בעולם הזה, האדם עצמו בוחר את מקומו, אם לחיות בגן עדן או בגיהינום"…
לעיתים נהוג לחשוב שצריך כביכול לפנות מקום לקדוש ברוך הוא בעולם הזה, הבעל שם טוב מלמד אותנו שההיפך הוא הנכון, הקב"ה כאן, רק שיש הסתרה שאותה עלינו לגלות (ואף יותר מזה הוא מסביר, על פי דברי המדרש על הפסוק "הנה מקום איתי – הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו", היינו שהעולם נמצא כביכול "בתוך" האלוקים) ולכן, המבט הוא בדיוק הפוך, "אודסה" היא רוחנית וחסידית במהותה, לא חסר בה קדושה. ההסתר בה רק גדול מאוד.
הדבר נכון בדיוק רב גם לגבי עצמנו, אנחנו בעצם רוחניים וקדושים. יש לנו את כל הפוטנציאל, היות ואנו חלק אלוק' ממעל ממש. זהו "אפקט פיגמליון" החסידי. היחס החיובי לא 'יוצר' מציאות חדשה, הוא חוזר למציאות שכבר קיימת.
ובחזרה למשרד ההיי טק. "אברך חסידי" יודע ומפנים שאם משמים הוא נשלח לעבוד במשרד מסוים שנמצא במיקום מסוים יחד עם אנשים מסוימים, הרי שבוודאי שם תפקידו לגלות את "אודסה החסידית". אדרבה, היושבים בבית המדרש עטופים בקדושה ואין להם את המפגש הייחודי הזה, דווקא במשרד אתה מגלה את הייחודיות ויכול להוביל לכך שאתה תשפיע על המשרד ולא שהוא ישפיע עליך.
מה זה אומר פרקטית?
כמובן שלא נישאר בתיאוריה, אלא נוריד את ההבנה הזו לפסים מעשיים. לדוגמה אם תצליח לזכור: אני פה בהשגחה פרטית, וככה גם כל מה שקורה במשך היום, הרווחים, ההפסדים, הבוס המרוצה והלקוח הכועס, הכל זה חלק מתכנית אלוקית מסודרת, שאני חלק ממנה. כתוצאה מכך שתחיה את זה תכעס פחות, תהיה רגוע יותר, אתה לא מושפע ממה שקורה, להיפך, אתה משפיע על מה שיקרה.
נסיים במאמר ידוע בשם הבעש"ט שיהודי העומד בשוק ועסוק עם הגויים בסחורתו, ולפתע רואה כי השמש שוקעת ועליו להתפלל מנחה, והוא רץ ונעמד בסמטה ואומר את תפילתו בחופזה כה רבה עד שאינו יודע מה הוא מדבר, ונאנח עמוקות על ריחוקו מה' ותפילתו המבולבלת, אותה אנחה בוקעת את כל הרקיעים. (אם המימרא הייתה נאמרת בתקופתנו, כנראה שהיו מדברים במקום שוק וגויים, על הודעות וואטסאפ ומסכים מרצדים…)
אין אלו רק דברי חיזוק לתפילת מנחה המנותקת שלנו באמצע יום עבודה. הדברים עמוקים יותר. זהו שינוי מבט, שאומר: בכל מקום בכל מצב כל יהודי – הוא בעולם אלוקי ורוחני, ואדרבה, אותה אנחה מגלה על החיבור שלנו גם במצב שנראה – לכאורה, כרחוק. והתפקיד של גילוי שכינה מסוג זה מוטלת דווקא על יושב המשרד, רק בתנאי שיזכור ש"אכן כן, אני חסידישע יונגערמאן".
6 תגובות
דומה, כי טרם כל מענה יש ליתן את הדעת בדבר המושג הנדוש "חסידישער יונגערמאן", בדבר נחיצותו, ובדחף להשיאר בהגדרה של "חסידישער יונגערמאן".
אגיב בהתאם לתגובות.
לצרנו חסידש יונגרמן אצל רבים מאתנו הוא עטיפה יפה נטו חיצונית
כאשר מהותו הוא פנימית ככל מהות ויסוד החסידות הוא הפנימיות
נשמע מעוד מוזר אברך חסידי באמת צריך לותר ולחפש עבודה אולי קצת פחות מכניסה, אבל בטוחה , מספיק גם ככה יש לנו נסיונות
היוצא מדברי חז"ל וכ"ש בביאור דבריהם ע"פ ספרי תלמידי הבעשה"ק
קודם כל, יפה עשית למצוא פרנסה טובה ומכובדת ואל תצטרך לבריות
ובכלל, פרנסה ברווח ובנקל הוא טוב לחינוך הילדים ולשלות הנפש והגוף
לעינינך, זו עבודתך כעת לעבוד שם ולהזהר ולהשמר מכל רע
ולעמוד בנסיון מכל אשר יעבור דרכך, ורק בזה תעלה לרום מעלות שלשם כך נבראת
לא נגעתם בבעיה נוספת שיש בעבודה בהיי טק
ברוב המקרים יש במשרדים נשים שעדיין לא שומרות תורה ומצוות וקשה מאוד לעבוד בלי להסתכל עליהם.
אני ויתרתי לאחרונה על עבודה בסטארטאפ שאמנם העבודה היברידית, אבל צריך לבא פעם בשבועיים לישיבת צוות בתל אביב וחלק מהעובדות אמנם מתלבשות בסטנדרט מכובד ע"פ כללי תל אביב אבל זה לא עומד בגדרי ההלכה, וגם אם אפשר למצוא היתר דחוק לעבוד שם, זה וודאי לא מידת חסידות.
אני אשה שעובדת במקום חילוני ןהנסיונות כ"כ גדולים,וגם אם עומדים בהם הנפש מתלכלכת, החושים כהים
ונראה לי שלילדים אבא ירא שמיים וטהור שווה עשרת מונים רווחה כלכלית, אני לא חושבת שזה השתדלות להכנס לגב האריות
החילוניות היום כ"כ רחוקה ומשפיעה, ובמיוחד בהייטק שהם נחמדים ואנושיים זה מקרב הרבה יותר
איך אפשר אח"כ לחזור בסוף יום למשפחה ? נראה לי כדאי לחפש עבודה בסביבה של גברים חרדים בלבד.
יש כזה דבר, או לעבוד מהבית בלבד שמאז הקורונה מצוי מאוד
בהצלחה רבה!